מה נחשב תאונת עבודה?
תאונת עבודה היא פגיעה שקרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההגדרה רחבה יותר ממה שרבים חושבים, והיא עשויה לכלול גם:
- תאונה בדרך מהבית לעבודה או בחזרה ממנה.
- פגיעה במהלך נסיעה או שליחות מטעם המעסיק.
- מחלת מקצוע, ופגיעה שנגרמה ממאמץ או מתנועה חוזרת לאורך זמן (״מיקרוטראומה״).
ההגדרה חלה על עובדים שכירים וגם על עצמאים המבוטחים בביטוח הלאומי.
שלושת מסלולי הפיצוי
1. ביטוח לאומי
נפגע עבודה שאינו מסוגל לעבוד זכאי לדמי פגיעה בתקופה הראשונה שאחרי התאונה. אם נותרה פגיעה קבועה, הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת אחוזי נכות מעבודה, ולפיהם משולם מענק או קצבה חודשית. כך מתכוננים לוועדה הרפואית.
2. תביעה נגד המעסיק (חבות מעבידים)
כשהתאונה נגרמה בגלל רשלנות – ליקוי בטיחות, ציוד פגום, היעדר הדרכה או סביבת עבודה לא בטוחה – אפשר לתבוע גם את המעסיק וחברת הביטוח שלו, בנוסף לביטוח הלאומי. קראו עוד על תביעות חבות מעבידים.
3. ביטוחים פרטיים
פוליסות תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וביטוחים דרך קרן הפנסיה או מקום העבודה עשויות לשלם סכומים נוספים. רבים לא יודעים שיש להם כיסוי כזה.
מה לעשות אחרי פגיעה בעבודה?
- לדווח למעסיק ולוודא שהאירוע נרשם.
- לפנות לטיפול רפואי ולציין בפני הרופא שהפגיעה קרתה בעבודה, כדי שזה ייכתב ברשומה הרפואית.
- לבקש מהמעסיק למלא את החלק שלו בטופס התביעה לביטוח הלאומי (טופס בל/250 לעובד שכיר).
- לאסוף ראיות: תמונות מהמקום, שמות עדים, הודעות ותכתובות על האירוע.
- להגיש את התביעה לביטוח הלאומי בהקדם. יש מגבלות זמן להגשה, ועיכוב עלול לפגוע בזכויות.
למה ליווי של עורכת דין משנה?
הטעויות הנפוצות קורות בשלבים המוקדמים: תיעוד רפואי שלא מזכיר את הקשר לעבודה, תיאור לא מדויק של האירוע, או הגעה לוועדה הרפואית בלי הכנה. עו"ד חני בן שמחון מלווה את התיק מההגשה הראשונה, מכינה אתכם לוועדות, ובודקת במקביל את האפשרות לתבוע את המעסיק ואת הביטוחים הפרטיים.